סיפור הלידה המרגש של רונה אברהם | בקטגוריה: אמא חדשה, כללי | בתאריך: יום רביעי, נובמבר, 2017

שמי רונה אברהם, בת 28, נשואה באהבה גדולה לטל ואמא של ליה הקטנה  בת חודשיים וחצי.
הסיפור שלי מתחיל לפני שנתיים וחצי. היינו נשואים שנה ורצינו להיכנס להריון עם פרי אהבתנו.
התחלנו לנסות בלי לחץ. לאט לאט,חודש אחרי חודש ואין הריון. כל מחזור שהגיע נכנסתי לדיכאון נוראי ובכי היסטרי ולא היה ברור לי מה קורה ומדוע דווקא לי.
בהחלטה משותפת החלטתנו להיבדק, הרופא יידע אותנו שהכל תקין ואין סיבה נראית לעין שאנחנו לא נכנסים להריון, הוא אמר: תמשיכו לנסות וזה יקרה.
אחרי 10 חודשים החלטתי שנגמרה סבלנותי, הלכתי לרופא וביקשתי לעשות הזרעה באופן פרטי. הרי אין בעיה בזרע וכביכול אצלי הכל תקין. הרופא אמר אין בעיה. תקבלי מחזור ונתחיל תהליך.

מחכים למחזור ולהפתעתנו הפעם הוא לא הגיע. שמחים ומאושרים הולכים וקונים בדיקת ביתית. חיובי,נהדר!

הולכים לבדיקת דם. חיובית מזל טוב!
ממשיכים כרגיל, מחכים לאולטרסאונד של דופק. בסביבות שבוע 8 יומיים לפני אולטרסאונד אני נכנסת לשירותים בעבודה במהלך משמרת לילה ורואה דימום. אני עובדת בבית חולים ולכן מיד הלכתי לבדיקה וגיליתי לצערי הריון מחוץ לרחם. בכי, היסטריה, חוסר השלמה אבל ביחד עם בעלי מחליטה לקבל זריקה ולהמשיך הלאה להריון הבא.

לאחר בדיקה נוספת התגלה כי החצוצרות שלי לא תקינות. באחת קיים נוזל דלקתי ובשניה הריון מחוץ לרחם. הולכים להפריה. מתחילים הפריה אחרי 3 חודשי המתנה, הפריה מוצלחת עובר 1 נקלט. ושוב אותו סיפור, במהלך משמרת לילה דימום ושוב הריון מחוץ לרחם. הפעם חייבים לנתח להוציא חצוצרות. מתאוששת מהניתוח אחרי 3 שבועות נוסעת להתאוורר עם אבא שלי ואחי בתאילנד וחוזרת בשיא המרץ להפריה נוספת.
הפעם היו 7 עוברים, הוחזרו 2 והשאר הוקפאו. מחכים לבדיקת דם. תודה לאל חיובית. אולטרסאונד מראה בבירור תאומים. אחד עם דופק ולשני נחכה קצת. אחרי כמה ימים שוב דימום.
לצערי איבדנו תאום אחד. אבל השני חזק וממשיך. חופשת מחלה קצרה וחזרתי לעבודה .חודש 5 צירים. מנוחה ושתיה. ובסקירה מאוחרת נצפה קיצור צוואר. שמירת הריון מלאה.
יום שישי, 22/7 שבוע 38+5 הולכת לבדיקה שגרתית בצהריים ומספרת לרופא שהקטנה מתעצלת כבר לזוז. מפנה למוניטור. האטות בדופק, פתיחה 2.5 מחיקה 90% מחליטים ליילד. 21:00 בערב יום שישי אני בחדר לידה מתחילה פיטוצין. מסרבת לאפידורל כדי לא לעקב לידה. 2 בלילה האטות בדופק מפסיקים פיטוצין. 3 בלילה ממשיכים כי אין התקדמות.
6 בבוקר נותנת כיף לאלוהים ומבקשת אפידורל. חיבוק מבעלי המושלם והאפידורל מתחיל לפעול. 8 בבוקר מגיע הרופא שלי לביקור, בוקע את שק מי השפיר. 11 בבוקר פתיחה מלאה, צורחת לשמיים ואין התקדמות בתעלה. 14:00 נכנסת למצוקה מהכאבים, לא מצליחה כבר ללחוץ, מתעלפת ומתחננת לניתוח קיסרי. 15:00 מגיע הרופא שלי ומגלה שהילדה לא נכנסה לתעלה בכלל ואני כבר 4 שעות בפתיחה מלאה ולוחצת ומחליט על קיסרי חירום.
22/7/17 15:20, נולדה ליה שלי במשקל 3.015 ק״ג.
שום דבר בעולם לא משתווה להרגשה הזו. לצורך הזה שלנו להיות אמהות שמתגשם ברגע אחד. במשפט אחד של האחות שהייתה לצידי בניתוח ולא אשכח אותה לעולם.
״מזל טוב רונ׳לה, את אמא״.

אני אמא.